חינוך מיוחד

תוכנית הלימודים במסלול חינוך מיוחד היא תוכנית ארבע שנתית לקראת תואר בוגר בהוראה(B.Ed.) ותעודת הוראה עם התמחות בחינוך מיוחד והוראה כוללת.

מטרת ההכשרה היא להכשיר מורים מחנכים, בעלי ידע אקדמי ברמה גבוהה בתחומי ההוראה בחינוך המיוחד בתחומי ההתמחות הספציפיים בתחום, במיוחד בתחומי החינוך, הדידקטיקה וההערכה; בעלי הבנה עמוקה למאפייני התלמידים בחינוך המיוחד, ובעלי מודעות וחשיבה רפלקטיבית באשר לתהליכים אישיים שלהם וכן לגבי תהליכים חינוכיים, המתרחשים בכיתה ובביה"ס ברמת הפרט והקבוצה. 
לימודי החינוך וההוראה הניתנים במסגרת הקורסים השונים מנסים להכשיר את הסטודנט להוראה במסלול בתחומים שונים אשר עשויים לייעל דרכי ההוראה שלו וההערכה בעת העבודה עם אוכלוסיית התלמידים בעלי צרכים מיוחדים. תוכנית הלימודים כוללת הדגשים ספציפיים על תחומי הדידקטיקה, ארגון הסביבה הלימודית, המורה כחוקר ודרכי הערכה בכיתות הטרוגניות. 
הרציונאל העומד בבסיס התוכנית ללימודי ההוראה והחינוך במסלול מדגיש את היותו של המורה לחינוך המיוחד איש חינוך והוראה קודם לכל, הנהנה מידע ומכישורי הוראה עדכניים המודגשים הן במסגרת הקורסים העיוניים והן במסגרת לימודי ההתנסות. חשיפת הסטודנט למודלים שונים של דרכי הוראה, הערכה ודידקטיקה תאפשר לו לאחר מכן התמחות ספציפית יעילה יותר בעת יישום אותם מודלים בעת ההוראה בכיתות של לומדים בעלי צרכים מיוחדים. יישום זה המפגיש בין דרכי ההוראה מודרניים בחינוך בכלל ובין דרכי ההוראה הייחודיות לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים מהווה נקודת חוזק מובהקת בעניין ציוד הסטודנט להוראה בחינוך המיוחד.

 

הלימודים הדיסציפלינאריים בחינוך המיוחד מאופיינים על ידי גיוון במתכונות הלימודים. בקורסי הליבה הסטודנטים ילמדו את תהליכי ההתפתחות התקינה לעומת הלקויה בתחומי תפקוד שונים כגון שפה, חשיבה, התפתחות מוטרות ורכישת מיומנויות אקדמיות כגון קריאה וחשבון, לקויות התפתחותיות מורכבות, לצד מכן, הסטודנטים יכירו כלים חינוכיים הן בתחום הרגשי והן בתחומי התפקוד האקדמי

במסגרת מוקדי ההתמחות יבחר הסטודנט באחד משני מוקדים, המוקד ללקויות למידה שייתן אפשרות להתמקד בתהליכי אבחון קשיי למידה ובהוראה מתקנת כאשר המוקד השני יתמקד בלקויות שפה ושמיעה אשר יאפשר התמקדות בהבנת המאפיינים של אוכלוסיית ליקויי השמיעה ודרכי הטיפול בקשייהם.

העיון בתוכנית הלימודים בלימודי החינוך וההוראה המוצעת במסגרת המסלול לחינוך המיוחד גילאי 21-6 מעיד על כך שתוכנית הלימודים מנסה להקיף את המטרות המוצעים ברציונאל שהוצג לעיל. בלימודי הליבה של לימודי החינוך וההוראה מוצעים קורסים שמטרתם להעמיק בנושאי הדידקטיקה, החינוך, ההערכה ולימודי התנסות.
בתחומי הדידקטיקה מוצעים קורסים המנסים לחשוף את הסטודנט לתהליכי הוראה ודידקטיקה כגון תורת ההוראה, אקלים כיתתי, הדידקטיקה בחינוך המיוחד. כמו כן, בתחום החינוך מודגשים נושאים כגון החינוך לערכים והחינוך בחברה רב תרבותית לצד ההיבטים החברתיים של החינוך בקורס סוציולוגיה של החינוך. 
תחום חשוב מאד בעבודתו של כל מורה הנו תחום ההערכה החינוכית. התחום מודגש באמצעות קורסים כגון מדידה והערכה, היומן ככלי להתפתחות אישית ומקצועית, שיטות מחקר אכותניות וכמותניות וקורס המורה כחוקר כיתתו.
ההתנסות המעשית מלווה בסדנאות דידקטיות בהן נידונות הסוגיות הדידקטיות והחינוכיות הקשורות בתהליך העבודה המעשי. אותן סדנאות מאפשרות הסתכלות רפלקטיבית על תהליך ההתנסות תוך עיבוד החוויה הדידקטית וקישורה לתכנים השונים הנלמדים בקורסי הדידקטיקה והחינוך ובקורסי ההתמחות.

ההתנסות המעשית מהווה את מרכיב הלימודים הפרקטי במהלך הלימודים להכשרה להוראה. מטרתה לחשוף את הסטודנט למימדים מרכזיים של עבודת המורה בפועל, למורכבות תפקידם, ולהוויה של בית הספר על כל היבטיהם
התנסות בהוראה ובחינוך מתקיימת במסגרות שונות של החינוך הרגיל ושל החינוך המיוחד בהתאם לדגם המסורתי כאשר רק בבית ספר אחד מיושם המודל של בית ספר חונך (PDS) . ההתנסות תתפרס על פני שלש השנים הראשונות ללימודים כמתואר להלן:

  1. בסמסטר ב' בשנה א' התנסות במסגרות החינוך הרגיל בה נחשף הסטודנט לתהליכי הוראה למידה כללים.
  2. בשנה ב' הסטודנטים במסלול יתנסו בחינוך המיוחד במסגרת כיתות החינוך המיוחד בבתי הספר. דגש עיקרי יושם על תהליך איתור קשיי התלמידים בכיתה, בניית תוכנית לימוד אישית (תל"א) ויושמה במסגרת ההתנסות המעשית.
  3. בשנה ג' התנסות במסגרות החינוך המיוחד בבתי ספר לחינוך המיוחד. דגש עיקרי יושם על עבודה עם ילדים בעלי פיגור שכלי קל ובינוני לצד חשיפה ללקויות יותר מורכבות.

ההתנסות המעשית נעשית בהדרכת מדריך פדגוגי, חבר סגל הוראה במכללה, בעל ניסיון בהוראה מההיבט הפדגוגי דידקטי בתחום הדיסציפלינארי הרלוונטי.
הסטודנטים המתנסים בהוראה נדרשים לקיים את ההוראה בכתה בהתבסס על התיאוריות השונות של הלמידה, ההוראה וההערכה שהובאו במסגרת לימודי החינוך המיוחד, ולימודי החינוך הפדגוגיה והדידקטיקה במכללה. ההערכה של הסטודנט המתנסה ע"י המדריך תיעשה במשותף עם המורה המאמן של הסטודנט שהוא מורה ותיק, בעל כישורים מוכחים בהוראה בתחום.

هيثم طه

דר' היתאם טאהא- ראש החוג:

תחום ההתמחות שלי הנו לקויות למידה. אני עוסק בהיבט הקליני של התחום ובמיוחד בתהליכי אבחון לצד עיסוקי המחקרי בתחום. תחומי המחקר המעניינים אותי הנם רכישת קריאה וליקויים ברכישת הקריאה, תהליכי איות והתפתחות הלקסיקון המנטאלי האורתוגרפי לצד המחקר הקוגניטיבי בתחום התפתחות החשיבה החשבונית והליקויים בה. הפרויקטים המחקריים הנוכחיים שלי מתמקדים בתחום מדידת הפעילות המוחית של קוראים ליקויי קריאה בעת ההבחנה בשגיאה של מילה כתובה. כמו כן, בימים אלו אני בוחן את התפתחות הידע המורפולוגי בקרב דוברי ערבית לצד מחקר אחר העוסק בסוגיית העיבוד האוטומטי של תהליכי חישוב פשוטים והתגובה לשגיאה.
חקרתי נושאים כגון ניתוח שגיאות הקריאה והאיות של ליקויי קריאה כמקור אינפורמציה להבנת הפרופיל הקוגניטיבי שלהם בתהליכי קריאה ואיות לצד מחקרי בתחום בחינת ההשפעה של תוכניות התערבות בעלות דגש לינגוויסטי על טיפוח יכולת הקריאה והאיות בקרב קוראים תקינים וליקויי קריאה.

בשיתוף עם חוקרים אחרים בחוג, אנו מפעילים את המעבדה הקוגניטיבית לחקר הקריאה והלמידה. 

 

דר' מהא ארסלאן-סולימאן:

דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה בתחום החינוך המיוחד.הדוקטורט שלי עוסק באוריינטציית עתיד ונחישות עצמית של בני נוער ערבים עם נכות התפתחותית-פיגור שכלי קל, ותפיסת העתיד שלהם על ידי הוריהם בהקשר של דפוס הורות. תפקידים במכללה: מרצה ומדריכה פדגוגית. הקורסים שאני מעבירה הם: מבוא לחינוך מיוחד, איתור הילד המתקשה.
הדרכה פדגוגית  לסטודנטים בשנה ג' במסגרת הכיתה המקדמת. 
תחומי מחקר שלי: אוריינטציית עתיד של מתבגרים רגילים ובעלי צרכים מיוחדים מהמגזר הערבים בהקשר של דפוס הורות.

 

דר' דיא גנאיים

ממוחיות בתחום הנוירופסיכולוגיה ומרצה לקורסים הקורסים בתחום רכישת שפה , התפתות שפה, ליקויים בשפה, ריפוי בדיבור ותקשורת תומכת וחלופית בנוסף לקורסים קשב והפרעות קשב ועקרונות אבחון ומדידה. תחומי המחקר שלי הם עיבוד חזותי של האורתוגרפיה הערבית בנוסף לעיבוד נומרי  

 

דר'  אמל טאהא-פאהום

דוקטור לע"ס באוניברסיטת בר אילן. מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת ומנחת קבוצות, מומחית בתחום המשפחה מטעם איגוד העו"סים, מגשרת מוסמכת בתחום המשפחה.מלמדת קורסים: "תקשורת בינאישית", "המורה כמחנך לערכים", "סוציולוגיה של החינוך"," אלימות בבית הספר", "תרבות ערבית"," רב תרבותיות בחברה הערבית", "גן, משפחה וחברה". ובנוסף מדריכה לקבוצות בהסבה לחינוך מיוחד. תחומי המחקר: גירושין בחברה הערבית : דפוסי התמודדות, תמיכה חברתית, תחושת רווחה ותפקוד בקרב גברים ונשים ערביים מוסלמים גרושים. ההתנהגות השיקומית בקרב גברים ערבים ויהודים לאחר אירוע לב: משתנים קוגניטיביים ותמיכה זוגית כמסבירים הבדלים בביצוע התנהגות שיקומית בין חולי לב ערבים ויהודים.

 

דר' איהאב זבידאת

מומחיות בתחום הפסיכולוגיה וחוקר בתחומים הקושרים בחרדה חברתית ודימוי עצמי. מעביר קורסים בחוג בתחום הרגשי והחברתי והפרעות קשב והתנהגות.

 

עביר סלאמה מטר

מרפאה בעיסוק ומרצה, תחום התמחות קלינית –ילדים עם ליקויים התפתחותיים. דוקטורנטית בבי"ס לריפוי בעיסוק  הדסה הר-הצופים. 
תחום מחקר: כתיבה ידנית ו דיסגרפיה – מאפיינים ודרכי הערכה . תחום  מחקר נוכחי ,מתמקד בפיתוח כלי לאבחון כתיבה ידנית המתאים למאפייני  האורתוגרפיה  בשפה  הערבית . המבדק מיועד לתלמידי בי"ס יסודי. המבדק  מיועד להעריך את מאפייני התוצר  הכתוב  ואת  תהליך  הכתיבה , תוצאות ההערכה  יאפשרו  אבחנה בין תלמידים המתקשים  ללא -מתקשים בכתיבה כמו, כן  יבחין בין שכבות גיל  שונות  ויבחין במאפייני הכתיבה בין שני המינים .

 

עולא גאוי – דכור

דוקטורנטית בתחום הבלשנות קלינית באוניברסיטת בר-אילן. מוקד ההתעניינות העיקרי שלי הוא בנושאים שנוגעים להתפתחות שפה: רכישת שפה תקינה, העשרת שפה, ולקויות שפה בקרב אוכלוסיות קליניות שונות כגון אוטיסטים, לקות שפה ספציפית, ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך ועוד. מוקד התעניינות נוסף נוגע לחינוך תלמידים לקויי שמיעה וההשלכות של הלקות על אספקטים שונים שמשפיעים על התנהלות חייהם של ילדים אלה: ההיבט התקשורתי, ההיבט הלימודי, ההיבט החברתי וההיבט השיקומי.
 

יזיד גנאיים

דוקטורנט בתחום התפתחות הילד. מרפא בעיסוק במקצועי ומעביר קורסים בתחום ההתפתחות המוטורית והטכנולוגיה המסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים. כמו כן, אני מכהן כמנהל המקצועי של מרכז התפתחות הילד ולקויות הלמידה במכללה (מרכז בראא). במרכז פועלת יחידת התמיכה בסטודנטים ליקויי הלמידה הפועלת בתיאום עם משרד דיקן הסטודנטים.

 

המעבדה הקוגניטיבית לחקר הקריאה והלמידה

חוקר ראשי: דר' היתאם טאהא

במסגרת המעבדה עוסקים החוקרים בחקר תחומים הקשורים לתהליכי הקריאה, זיהוי המלים והלמידה הן מההיבט התקין והן הלא תקין שלה. תחומי המחקר העיקריים הן:

  • קריאה ולקות קריאה
  • זיהוי חזותי של מלים באורתוגרפיה הערבית
  • תפקודים קוגניטיביים הקשורים בקריאת מלים והבנת הנקרא
  • עיבוד נומרי
  • החקר הזיכרון המילולי וזיכרון העבודה
  • עיבוד ותפיסה חזותית
  • תחום לקויות הלמידה

אנו משתמשים בתוכנת ה Psychopy להרצת גירויים וגם בכלים שונים הבודקים תפקודים קוגניטיביים ותפיסתיים כגון מבחנים להערכת התפקודים הניהוליים כדוגמת ה WCST  מבחן ה BADS, CPT  של קונורס ועוד מבחנים שונים.

מחקרים שונים שלנו מתפרסמים בכתבי עת שונים

 

דוגמה למחקרים עם השיוך של המעבדה:

Taha, H., & Khateb, A. (2013). Resolving the orthographic ambiguity during visual word processing in Arabic: an event-related potential investigation. Frontiers in Human Neurosciences. doi: 10.3389/fnhum.2013.00821

Taha, H. (2013). Reading and Spelling in Arabic: Linguistic and orthographic complexity. Theory and practice in language studies. 3(5), 721-727. doi:10.4304/tpls.3.5.721-727

Taha, H. (2013). Investigating Cognitive Processes Underlying Reading in Arabic: Evidence from Typical and Poor Reading Performance. Psychology, 04(12), 1018–1026. doi:10.4236/psych.2013.412148

Taha, H., Ibrahim, R., & Khateb, A. (2014). Exploring the phenotype of phonological reading disability: Evidence from the error analysis paradigm in Arabic. Reading Psychology.

 

  • זכאות לתעודת בגרות, עם ממוצע ציונים 85 לפחות.
  • ציון 80 לפחות בארבע ו/או חמש יחידות או ציון 80 לבעלי תעודת בגרות עם 3 יחידות בשפה הערבית.
  • מבחן פסיכומטרי בציון 475 לפחות.
  • ממוצע הציונים הנדרש של תעודת הבגרות ומבחן הפסיכומטרי הוא 525 לפחות. ציון זה נקרא ציון משולב.
  • לתוכנית מצוינים להוראה יתקבלו מועמדים בעלי ציון משולב 650 ומעלה.
  • ראיון קבלה ללימודים.

חפש

הצע תוכן

במידה ותרצה להצע תוכן לאתר, או לשלוח הערה, או להוסיף מאמר או פרסום חדש שלך, נא לשלוח אלינו את התוכן בקישור זה לחץ כאן

חדשות המכללה

לוח אירועים

Student card